שמירת הלשון

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הלכות רכילות כלל ב - ג
 יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם אֶחָד ((ד)) סִפֵּר ((ה)) גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ בִּפְנִי שְׁלשָׁה, תּוּ {יותר} אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רְכִילוּת, אִם יַחְזְרוּ וְיֹּאמְרוּ לוֹ: פְּלוֹנִי דִּבֵּר עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ. וְהַטַּעַם הוּא, מִשּׁוּם דְּהוּא דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת לְבַסוֹף, דְּחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵהּ, וְזֶה מְגַלֶּה לָזֶה וְזֶה לָזֶה עַד שֶׁיּוֹדֵעַ, וְלֹא אָסְרָה הַתּוֹרָה בָּזֶה מִשּׁוּם רְכִילוּת, רַק צָּרִיךְ לָזֶה הַפְּרָטִים הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּהִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרָע כְּלָל ב' מִסָעִיף ד' וָאֵילָךְ. אֲבָל אֵין לִסְמֹךְ עַל דֵּעָה זוֹ לְמַעֲשֶׂה, כִּי הַמַּהַרְשָׁ''ל בְּבֵאוּרוֹ על הַסְמָ''ג כָּתַב, שֶׁרַבִּים מֵהָרִאשׁוֹנִים (הַלֹא הֵמָּה הָרַמבַּ''ם והַסּמָ''ג והַתּוספוֹת) חוֹלְקִים עַל דֵּעָה זוֹ וְאוֹסְרִים בְּכָל גַּוְנֵי, אֲפִלּוּ לְסַפֵּר לְאַחֵר ((ו)) אִם מִתְכַּוֵּן לְגַלּוֹתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן לָזֶה בְּעַצְּמוֹ. עיין לעיל בהלכות לשה''ר כלל ב' בבמ''ח בס''ק ו' שם הראנו שאף שרשב''ם פירש כן בב''ב (דף ל''ט) ורמזו ג''כ לזה הפירוש הרבה מהראשונים, הלא המהרש''ל גדול האחרונים הסכים בזה לאיסור משום דהר''מ והסמ''ג והתוספות חולקין על זה, ובפרט דאיסור דאורייתא הוא ע''כ אסור להקל בזה. ועיין במה שכתבנו שם בהגה''ה בבמ''ח. ה''ה כל דבר שיגרום להעלות שנאה בלב אחד על חברו וכנ''ל. ואם אינו מתכוין לגלות כבר ביארנו דינו לעיל בחלק א' בכלל ב' מסעיף ג' ומעלה עי''ש. 

הלכות רכילות כלל ב - ד
 וּלְפִי זֶה, אִם שֻׁתָּף אֶחָד רָצָּה לְהִסְתַּלֵּק בְּנִדּוֹן הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ מִ שִּׁתָּפוֹ, כִּי חָשַׁב, שֶׁאֲחֵרִים יִשְׁתַּתְּפוּ עִמּוֹ, וּלְבַסוֹף לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, (וְכֵן בִּכְהַאי גַּוְנָא הֶחָתָן מֵהַשִּׁדּוּךְ שֶׁלּוֹ), ((ז)) אָסוּר לְגלּוֹת דָּבָר זֶה לְהַשֻּׁתָּף הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, אַף דִּכְבָר נִשְׁמַע דָּבָר זֶה בְּאַפֵּי תְּלָתָא אוֹ יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָעִיף ג', דִּבְוַדַּאי יִנְקֹט לֵה בְּלִבּוֹ עַל שֻׁתָּפוֹ עַל דָּבָר זֶה, שֶׁרָצָּה לְהִסְתַּלֵּק מֵאִתּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיִפְתַּח {שופטים י''א ז'}: ''וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַּר לָכֶם'', וּפֶן יִהְיֶה סִבָּה, שֶׁיְּבֻטַּל עַל יְדֵי זֶה שֻׁתְּפוּתָם, אוֹ שֶׁיִּצַּר לוֹ מֵחֲמַת זֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ם {הלכות דעות פרק ז' , הלָכָה ה'}, וְהַמְסַפֵר לַחֲבֵרוֹ דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים וְכוּ' לְהַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ לְהָצֵּר לוֹ אוֹ לְהַפְחִידוֹ, הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָע. וכן הרב שנסע מעירו לבקש לו עיר אחרת אך לא עלתה בידו, אין לבני העיר האחרת לגלות דבר זה לאחד מאנשי עירו הראשונה מטעם זה הנ''ל. ואף שכבר נשמע דבר זה בפני הרבה אנשים, ובודאי לבסוף יתגלה זה להם, אעפ''כ אסור, משום דכל אחד מאנשי עירו הראשונה יתרעמו עליו עבור זה שדבר זה איננו להם לכבוד, ורכילות מיקרי ואסור בכל גווני וכנ''ל.