החיזוק היומי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

באחד ממסעותיו נסע רבי חיים יוסף דוד אזולאי לאיטליה ושהה שם בתשעה באב. הנשים  הספרדיות נהגו לקנות שם בתשעה באב צבע וסיד והיו צובעות ומסיידות את בתיהם. כשראה זאת החיד"א אמר: "היתכן דבר כזה בתשעה באב? מה השמחה הזאת?"
 
באחד הימים הלך החיד"א ברחוב וראה שתי נשים מדברות אחת עם רעותה ומצביעות עליו. ביקש הרב מהמלווה המתורגמן שלו לשאול את הנשים על מה הן דיברו והצביעו עליו.
 
ניגש המתורגמן ושאלן, והשיב לחיד"א: "אחת הנשים אמרה לחברתה כי המשיח לא יבוא, הרב שממול אמר לי זאת... היא התכוונה אליך כבוד הרב".
 
הזדעזע החיד"א וביקש לדעת מדוע הן אומרות שהמשיח לא יבוא? השיבו לו הנשים: "לא אתה אמרת לנו לא לסייד ולא לצבוע את בתינו? אנחנו מאמינים שהמשיח יבוא, לכן אנו מכינות את הבית לכבודו בתשעה באב, והנה אתה אמרת לא לסייד, סימן שהמשיח לא יבוא..."
 
החיד"א כמעט התעלף. הוא ביקש מהגבאי לזמן אליו את כל הגבאים, ראשי בתי הכנסת ורבני איטליה והודיע להם באופן ברור: "רבותיי! אם הייתם מסיידים חצי חדר תסיידו חדר שלם אם הייתם משתמשים בצבע פשוט
תשתמשו בצבע טוב ויפה יותר, כיוון שהמשיח יבוא!" ('ברכי יוסף')
 
כולנו מאמינים בני מאמינים שבוא יבוא משיח צידקנו, אך לא מספיקה האמונה שהוא יבוא, צריך לעשות גם מעשה.
 
אם אדם רעב והוא רק מריח את האוכל הוא לא יישבע, אדם המאמין ולא עושה מעשה לא מועיל במאומה עם אמונתו.
 
כדי ליצור, כדי להתעלות צריך לעבוד, צריך להשקיע, כדי להביא את המשיח, את הגאולה הכללית והפרטית שלך, צריך לעשות משהו למען, לקבל קבלה טובה, לתת כתף לחבר, לעשות את המצווה שכרגע עומדת מולך בשמחה. כל פעולה מקרבת, כל התקרבות מכינה את השטח, צובעת את הבתים, מאירה את הרחובות לביאתו של הגואל שלך, שלנו, של העולם כולו...