אמונה וביטחון

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מעשה נורא סיפר הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א באחת מדרשותיו, המעשה נסוב על יהודי עשיר ובעל-אמונה שהתגורר בארם צובא, היא סוריה של ימינו. שמה של המשפחה היה פאג׳וטו, וכל כך מכובד היה בעל הבית בעיני השלטון, עד שמינוהו לתפקיד בכיר בממשל. גביר גדול היה האיש, ושלח ידיו במסחר ואף הלווה בריבית לגויי המדינה.

ויהי היום ועל דלתו מתדפק אחד הגבירים הערביים המבקש הלוואה, תוך שהוא מתאר את המצוקה הכספית הקשה שבה הוא מצוי. כשראה בעל הבית היהודי מי הוא זה ואי זה הוא המבקש הלוואה, חשכו עיניו. הערבי ההוא נודע ברמאותו ובנוכלותו, ובכך שהוא לוקח הלוואות ואינו משיב אותן.

בשעת מעשה הבין סניור פאג׳וטו שמחמת הסכנה אסור להשיב פניו ריקם אבל ביקש שעל שטר ההלוואה יהיה חתום ערב, כנהוג בכל הלוואה. ויען הערבי: ״איך אתה דורש ממני שאביא לך ערב, הרי אני ידוע כגביר גדול, וכיצד הינך מעלה בדעתך שאבייש את עצמי עד כדי כך שאודיע לכל העולם שאין לי כסף״?

אבל היהודי עמד על דעתו בתוקף, שללא ערב אין על מה לדבר. ״אתה יודע מה, כדאי הוא אלוקיכם שתיקח אותו כערב להלוואה זו״, אמר הערבי.

הפעם הבין פאג׳וטו שכדי לקדש את שמו יתברך הוא צריך להיענות להצעתו של הערבי, והילווה לו את הכסף בסך מאתיים לירות, סכום ענק בימים ההם, לששה חודשים.

הלווה עטף את הכסף במטפחת אדומה שהיתה בכיסו, ועזב את בית היהודי. הערבי שב לביתו ובליבו שמחה גדולה על כי הצליח להונות את היהודי.

לפני הכניסה לביתו המפואר היתה גינת ירקות. תלה הגוי את החבילה עם הכסף על אחד מראשי הכרוב, והחל לעבוד בגינה. משסיים את מלאכת הגינון פתח את דלת ביתו והתיישב לאכול, עד אשר חשך היום ומרוב עייפותו עלה על ערש יצועו ונרדם בשינה עמוקה.

טבעו של הכרוב הוא שבשעות הלילה ניסגרים העלים שלו, והחבילה שהיתה על אחד העלים, נסגרה אף היא בתוך העלה ואי אפשר היה לראותה בחוץ. עם בוקר, נחרד לראות שהכסף אינו בביתו, ולאחר מאמצים מרובים עלה בידו להיזכר היכן הניח את החבילה החשובה, ורץ לגינה. כיון ש׳ראש כרוב׳ היה לו, לאותו ערבי, ידע אף הוא את טבעו של הכרוב, והחל לחפש בתוך העלים, אך מכיון שהגינה השתרעה על שטח רחב לא הצליח למצוא את האבידה, עד שהתייאש מהכסף

בבוקר הלכו עבדיו של הערבי וחתכו כמה ראשי כרוב על מנת למוכרם בשוק המקומי. הכרוב שברשותם היה משובח מאוד, וכל הרוכלים התקשרו עימהם וביקשו את סחורתם. באותו בוקר הגיעו גם משרתיו של העשיר היהודי לשוק כדי לקנות כרוב עבור בעל הבית שלהם ולאחר שביררו היטב בין כל הדוכנים עלו בידם כמה ראשי כרוב שהגיעו היישר מגינתו של הערבי.

בני ביתו של פאג׳וטו החלו לקלף את העלים, ולפתע הם מגלים שם מעטפה אדומה בבהלה גדולה הם קוראים לאדונם וגם הוא נדהם לגלות שם את ... החבילה שלקח ממנו אמש אותו ערבי.

הוא הבין כבר שה׳ערבי׳ עשה את מלאכתו אבל המתין לראות את השתלשלותו של הנס. לאחר ששה חודשים הגיע הערבי וביקש... ארכה של שלושה חודשים על מנת שיוכל לפרוע את חובו, וציין שלא הצליח ליהנות מכספי ההלוואה מפני שכל הסכום נגנב ממנו.

הוציא היהודי את החבילה עם המטפחת האדומה, ושאל את הערבי האם הוא מכיר את החבילה. הערבי כמעט התעלף. משנרגע קמעה, סיפר ליהודי את כל השתלשלות הסיפור עם הכרוב, כיצד תלה את המעטפה על העלים שלו, וכל יתר הפרטים האחרים, ואז שאלו בעל הבית היהודי: ״אמור לי את האמת, האם התכוונת להשיב את ההלוואה שלקחת ממני״? והערבי נאלץ לומר את האמת.

הבין הערבי הלזה שה׳ערב׳ שלקח להלוואה זו, סידר את העניינים כך שפחות מעשרים וארבע שעות לאחר מתן ההלוואה כבר היה הכסף בחזרה בידי המלווה.

(מתוך עלון "קראת לשבת עונג")