דברו איתנו
פסח

עירוב תבשילין ומעט מהלכות יום טוב

עירוב תבשילין, איך מבשלים ביום טוב, שמחה ומתנות בחג, האם מותר לעשן? ועוד הרבה הלכות יום טוב


03/08/19 | ב' אב התשע"ט
תהילים

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

עירוב תבשילין

כאשר חל יום טוב סמוך לשבת, אסרו חכמים להכין או לבשל ביום טוב בשביל שבת, מפני שנראה כמזלזל בקדושת יום טוב. ולכן תקנו חכמים לעשות 'עירוב תבשילין', אשר באמצעותו מראה האדם שהוא כבר התחיל את הכנותיו לשבת עוד מלפני יום טוב, וכאשר מבשל ביום טוב, הוא רק כמשלים ומסיים את הכנותיו לשבת. ובמעשה זה, הותר לו לבשל מיום טוב לשבת. ולכן כאשר חל חג בימי חמישי ושישי, וברצונו לבשל לכבוד השבת, עליו להניח 'עירוב תבשילין' כפי שיתבאר להלן. (חזו"ע יו"ט רעד)
כיון שעיקר מטרת הנחת עירוב תבשילין היא, כדי שנוכל לאפות ולבשל מיום טוב לשבת, לכך מי שבישל את כל התבשילים של שבת מערב יום טוב, ולא נותר לו לבשל משהו לשבת, אינו צריך להניח עירוב תבשילין בשביל הדלקת הנרות בלבד שמדליק לכבוד השבת. ואם רוצה להניח עירוב תבשילין, יניח ללא ברכה, שספק ברכות להקל. (רעז) ובכל זאת, אם רוצה להרוויח את המצוה, ישייר לעצמו תבשיל אחד להכינו מיום טוב לשבת, וכגון שיתן ביצים לא מבושלות ביום טוב בתוך תבשיל החמין של שבת, שכיון שעדין מבשל הוא משהו לשבת, הריהו חייב בעירוב תבשילים בברכה.

כיצד עושים עירוב תבשילין?

בערב החג לוקח מאכל מבושל או צלי או כבוש, שיש רגילות לאוכלו עם פת, ויוסיף גם מין מאפה בשיעור "כזית" [27 גרם]. ויש שנהגו לקחת ביצה מבושלת עם לחם. ובזמנינו שיש מקררים והתבשיל נשמר היטב, טוב להדר לקחת תבשיל חשוב, כמו בשר או דגים לכבוד המצוה. (רעו, רפא)

 

הברכה - כשמניח את העירוב, מברך: "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וציונו, על מצות עירוב". ואחר כך יאמר את הנוסח שתקנו חז"ל בלשון ארמית, ואם אינו מבין בלשון ארמית, יאמר את הנוסח שבלשון הקודש, כדלהלן:

 

נוסח העירוב בארמית: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי, ולבשולי, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת".

 

נוסח העירוב בלשון הקודש: "בזה העירוב, יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהדליק את הנר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת". (רפד)

 

טוב שבעלת הבית תשמע את הברכה ואת נוסח העירוב מפי בעלה, כי עיקר העירוב נעשה בשבילה שהיא עוסקת בצרכי הבית ומבשלת. ומכל מקום אם לא שמעה, אין זה מעכב ורשאית לבשל ולאפות כרגיל. (רפו)

 

זמן ההכנות לשבת

העירוב מתיר לבשל לשבת רק מהחג ולא קודם לכן. ישתדל שלא לבשל בשעות המאוחרות של יום שישי, אלא כדי שיספיק האוכל להתבשל כל צרכו ביום שישי, כך שאילו יבואו אורחים ביום שישי, יוכלו לאכול מהאוכל הזה. ובכל אופן אם התעכב, רשאי להכין את צרכי השבת כל יום השישי, כל עוד שהעירוב קיים ולא נאכל. (רעח, רפא)


מעט מהלכות יום טוב

שמחה ומתנות בחג
  • חייב האדם להיות שמח במועד הוא ואישתו וכל בני ביתו ולכן יקנה לאישתו בגדים או תכשיטים וכן יקנה לילדיו מתנה לכבוד החג וכן ידאג ויעזור לעניים כפי יכולתו
  • הגברים ישמחו  בבשר ויין, ועיקר החיוב הוא בבשר בהמה, ואם אינו יכול לקנות בשר בהמה או שאינו אוהב בשר בהמה יאכל עוף וישתה יין
 

הקדמה

  • כתוב בגמרא: "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד", כלומר יו"ט שווה ממש לשבת חוץ מאוכל נפש, כלומר שגם ביום טוב אסור לעשות את כול מלאכות האסורות כמו בשבת בין מלאכות תורה ובין מלאכות דרבנן, אך מותר לעשות ביום טוב מלאכות הנעשות לצורך אכילה, אמנם, לא כל מלאכה מותר לעשות לצורך אוכל נפש, ויבואר מיד
 

שימוש באש קיימת והדלקת ואש חדשה

  • אסור להבעיר אש חדשה ביום טוב
  • אדם שעבר בטעות והדליק אש חדשה ביום טוב אף על פי שעשה איסור מותר ליהנות מאש זו
  • אך מותר להעביר אש קיימת ממקום למקום, ע"י נר או גפרור וכדומה
 

כיבוי אש ביום טוב ושעון "חגז"

  • אסור לכבות אש ביו"ט
  • ולכן כשמסיימים לבשל בגז אין שום היתר לכבותו, אלא יניח פינג'אן עם מים או קפה שיגלוש על הגז ויכבהו ולאחר שכבה הגז יסגור את כפתור הגז, והמים שרתחו ישתמש בהם לשתיית קפה או תה, כדי שיהיה בישולם לצורך אוכל נפש
  • וכן אם הדליק גפרור (מאש קיימת) לא יכבהו אלא יניחהו שיכבה מעצמו, והוא הדין לסיגריה
  • אסור להגביה את עוצמת הגז, שכן הדבר אסור משום מבעיר לכן יקבע מראש את עוצמת הגז
  • אסור להנמיך את עוצמת הגז שהדבר נחשב לכיבוי
  • אך מותר להנמיך את עוצמת הגז אם יש חשש שהתבשיל ישרף, שהדבר נחשב כצורך אוכל נפש
  • היום מצוי שעון גז הפועל כמו שעון שבת הגורם לגז להיכבות לבדו,  מכשיר זה נקרא "חגז", מומלץ מאוד!!
 

בישול ביום טוב

  • מותר לבשל ביו"ט לצורך היו"ט עצמו בלבד
  • אסור לבשל מיו"ט ליו"ט הסמוך אליו ואין מועיל כאן עירוב תבשילין
  • אסור לבשל מיו"ט לשבת אלא אם כן עשו עירוב תבשילין
 

פומפיה ומגרדת

  • מותר להשתמש בפומפיה ומגרדת ביו"ט
 

סחיטה

  • מותר לסחוט לימונים בלבד (לצורך אוכל), שאר פירות אסור
 

מקלחת

  • מותר להתקלח אפילו במים חמים  (אמנם, דבר זה אסור בשבת )
 

מוקצה

  • כל דיני מוקצה אסורים ביו"ט כשבת ממש ואפילו חמורים יותר. הסיבה שהחמירו רבותינו במוקצה ביום טוב יותר משבת, מפני שקדושת יום טוב קלה יותר בעיני הבריות, ולכן עשו גדר שלא יבואו לזלזל ביום טוב
  • בשבת קליפות פירות ועצמות הראויים לאכילת בהמה אינם מוקצה, אך ביום טוב קליפות ועצמות אלו הם מוקצה, ולכן אסור לטלטלם בידיים, אלא העצה היא  שיניחם בתוך כלי עם מעט אוכל ואז יוכל לטלטל את הכלי והפירות בתוכו, כך יוצא שאינו מטלטלם אלא את הכלי
  • מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, ולכן אם הניחו אבנים או ארנק עם כסף על פירות או אוכל מותר להרים את האבן או הארנק כדי לקחת את האוכל
  • מותר לטלטל גפרורים           
 

קרח

  • מותר להקפיא קרח או לשוברו
 

סודה

  • מותר להכין סודה
 

הוצאה מרשות לרשות

  • מותר להוציא מרשות לרשות ביו"ט (אמנם, דבר זה אסור בשבת אלא אם כן יש עירוב)
 

רפואה ביום טוב

  • כול רפואה האסורה בשבת, אסורה גם ביום טוב
  • אך מי שיש לו מיחוש או כאב באחד מאבריו כאב ראש שיניים וכו', יכול ליטול כדור להקלת כאבים
 

שעון שבת

  • מותר להניח שעון שבת לכול מכשיר חשמלי (כגון: תנור לאפיה, פלטה וכדומה) מבעוד יום, כלומר לפני היום טוב ולא ביום טוב עצמו
 

עישון סיגריות ביום טוב

  • מותר לעשן סיגריות ביום טוב אם רגיל בכך, שנחשב הדבר לצורך אוכל נפש
  • אדם שלא רגיל לעשן סיגריות ורוצה לעשן ביום טוב ואין לו צער אם לא יעשן, נכון שימנע מלעשן ביום טוב
  • וכן מותר לעשן נרגילה ביום טוב (למי שרגיל בכך)
 

מדורה לקור

  • אם קר מותר להדליק מדורה ביום טוב ולהתחמם כנגדה שהדבר נחשב לאכול נפש
     (כמובן שמדליקים את המדורה מאש קיימת ומעבירים אש ולא מדליקים אש חדשה)
 

הדלקת נרות יום טוב

  • מצווה להדליק נרות בליל היום טוב, לפני שנכנס החג
  • קודם שמדליקים הנרות מברכים: "ברוך אתה ה'...להדליק נר של יום טוב"
  • אם יום טוב חל בשבת ידליק נרות גם לשבת וגם ליום טוב וקודם שמדליק יברך:
    "ברוך אתה ה'...להדליק נר של שבת ויום טוב"
  • לא תברך האישה שהחיינו בהדלקת הנרות, שכן בקידוש אומרים את ברכת שהחיינו

הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א - דין עירוב תבשילין מאיר עינים​



לחצו לעיון בערך עירוב תבשילין בויקיפדיה
 

מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב

עוד מאמרי תוכן בנושא פסח
X
  • © כל הזכויות שמורות