מקרא מגילה - כל הלכות והדינים בקריאת מגילה בפורים

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מקרא מגילה
 
זמן מקרא מגילה

• ישנם שני זמנים למקרא מגילה : י"ד באדר - לעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון

                                                          ט"ו באדר - לעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון

• בכול אחד מהמקומות (י"ד \ ט"ו) קוראים את המגילה פעמיים :

- פעם אחת בלילה: בסוף תפילת ערבית - כל הלילה כשר למקרא מגילה - זמנו מצאת הכוכבים עד עלות השחר
   -פעם שנייה ביום : בסוף תפילת שחרית - כל היום כשר למקרא מגילה - זמנו מנץ החמה עד שקיעת החמה

• אדם שלא יכול לקרוא את מקרא מגילה שביום, אחרי נץ החמה, יקראנה בעלות השחר
• אדם שלא קרא את המגילה בלילה אין שוב תשלומין

 
מי קורא בי"ד \ ט"ו

• עיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון- קוראים בי"ד (רוב הארץ)
• עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים בט"ו (כגון: ירושלים)

• עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון או לא קוראים: בי"ד ובט"ו
  •   בי"ד : בברכה
  •   בט"ו : בלי ברכה (ספק ברכות להקל)
• רשימת עיירות המסופקות:

     צפת, טבריה, בית שאן, עכו ,חיפה, יפו, תל אביב, בני ברק, לוד, חברון ובאר שבע

• עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון והסמוך להם(במרחק 960 מ'), והנראה  להם- קוראים בט"ו                                                                                                                          

 
החייבים במקרא מגילה

• גברים
• ילדים מעל גיל מצוות
• נשים חייבות במקרא מגילה ואף על פי שחייבות במקרא מגילה, אינן חייבות להגיע לבית הכנסת. ולכן אישה שלא יכולה להגיע לבית הכנסת, יקרא לה בעלה בבית או שיתארגנו מספר נשים וגבר יקרא להם את המגילה יחד

• אדם כבד שמיעה השומע דרך מכשירי שמיעה, חייב בקריאת מגילה
• סומא (עיור)
• אילם (לא מדבר)
• ילדים קטנים: אינם חייבים במקרא מגילה, אך מחנכים אותם למקרא מגילה
• ילדים קטנים מאוד יש להיזהר לא להביאם לבית הכנסת מחשש שיפריעו לציבור לשמוע מקרא מגילה

 
מי יכול לקרוא מגילה ולהוציא ידי חובה

• רק אדם שחייב בקריאת המגילה יכול להוציא אחרים ידי חובת מקרא מגילה
• אדם שפטור ממקרא מגילה לא יכול להוציא ידי חובה אחרים החייבים במקרא מגילה
• לכול השיטות נשים חייבות במקרא מגילה, אך ישנה מחלוקת פוסקים אם גם יכולה להוציא ידי חובה 

     בקריאתה או לא, ולכן:    - לכתחילה: לא תוציא ידי חובה
                                         - בדיעבד: אם קראה יצאו ידי חובה בקריאתה

• קטן, אפילו הגיע לחינוך, לא יכול להוציא ידי חובה אחרים, ורק בשעת הדחק גדול כגון שאין מי

  שיקרא את המגילה, יכול קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים

• אדם המשתמש במכשירי שמיעה, חייב במקרא מגילה ואף יכול להוציא אחרים ידי חובה

 
ברכת המגילה
 
בלילה:

• ברכה ראשונה:  -   " על מקרא מגילה "           

                          -   " שעשה ניסים "
                                -   " שהחיינו "  

• ברכה אחרונה:   -   " הרב את ריבנו " (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)

 
ביום:

• ברכה ראשונה:  -   " על מקרא מגילה "         

                          -   " שעשה ניסים "  (רק הספרדים לא מברכים שהחיינו ביום, האשכנזים מברכים)              

• ברכה אחרונה:   -   " הרב את ריבנו " (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)
• שליח ציבור ששכח לברך את אחת הברכות, אם לא סיים את המגילה יברך במקום שנזכר, אפילו נזכר בפסוק האחרון של המגילה
• שליח ציבור ששכח לברך ברכת "שהחיינו", וסיים את המגילה כולה, לא יברך עכשיו "שהחיינו" אלא יברך בקריאת המגילה שבבוקר את ברכת "שהחיינו" 
• שליח ציבור ששכח לברך בכלל לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, בכל זאת יצאו ידי חובה שהרי ברכות אינן מעכבות 
• גם אם אדם בירך את כול הברכות כולן, יכול לחזור ולברך שוב, אם מוציא ידי חובה אנשים שלא שמעו

    מקרא מגילה
מתי מברכים ברכה אחרונה

• אין מברכים ברכה אחרונה בסוף המגילה אלא אם כן יש מניין, היינו: כשיש 10 אנשים בין גברים

     ובין נשים, ויש אומרים שאף ילדים  יכולים להצטרף למניין

• ולכן אדם הקורא את המגילה לבד או כשאין מניין (10 אנשים), לא יברך ברכה אחרונה
• הקורא לנשים ויש עשר נשים, צריך לברך ברכה אחרונה, (ואם אין עשר נשים לא יברך ברכה אחרונה)

 
עומדים או יושבים בזמן מקרא מגילה

• בזמן שהשליח ציבור מברך את ברכות המגילה, יש מנהגים שונים מה עושה הציבור:

                                                                                 - יש עומדים ויש יושבים
                                                                                 - וכל אחד ינהג כפי המקום שבו קורא את המגילה

• בזמן שהשליח ציבור קורא את המגילה: השליח ציבור: עומד מתחילה עד הסוף (מפני כבוד הציבור)

                                                                      הציבור: יושב

• טוב ששני אנשים יעמדו בצידי השליח ציבור אחד מימינו ואחד משמאלו

 
דיבור בשעת מקרא מגילה

• אסור לדבר כלל בשעת מקרא מגילה מתחילתה ועד שיברך שליח ציבור ברכה אחרונה על המגילה
• יזהר לשמוע מילה במילה משליח הציבור בשעת קריאת המגילה, במקרה ולא שמע מילה משליח  

    הציבור יקראנה מתוך המגילה כשרה שאוחז בידו או מתוך חומש

• אדם שדיבר בשעת מקרא מגילה ולא שמע כמה תיבות צריך לחזור ולקרוא את המילים שלא שמע

     מתוך מגילה כשרה או מתוך חומש
 
אכילה ושתיה לפני קריאת המגילה

• אסור לאכול לפני מקרא מגילה אכילת קבע בין בלילה ובין ביום, וכן הנשים לא יאכלו כלום עד אשר יגיעו הגברים ויקראו להם מגילה בבית. (לכן לא יתמהמהו הגברים לאחר שסיימו מקרא מגילה)
• אך מותר לאכול אכילת ארעי לפני מקרא מגילה, אוכלים הנחשבים לאכילת ארעי הם:

       -  פירות (כמה שרוצה)
          -  לחם פחות מכביצה (פחות מ- 54 גרם)
          -  מזונות פחות מכביצה (פחות מ- 54 גרם)
          -  שתיה: מים, תה, קפה וכדומה, כמה שרוצה

• המחמיר שלא לאכול כלום תבוא עליו ברכה. אמנם אם התענית קשה לו (כגון בקריאת הלילה), אין צורך להחמיר

• אדם שיש ברשותו מגילה כשרה ובא עימה לבית הכנסת, רשאי לברך בעצמו בלחש את ברכות המגילה עם השליח ציבור, ואין לחוש לברכה שאינה צריכה. ומכל מקום עדיף יותר לשמוע הברכות מפי השליח ציבור שברוב עם הדרת מלך, ויענה אחריו אמן  
• אדם שיש ברשותו מגליה כשרה רשאי לברך לעצמו בלחש ברכה אחרונה עם השליח ציבור

נאנס ולא קרא המגילה בזמנה

• אדם שנאנס ולא קרא את המגילה בזמנה, כגון מי שאמור לקרוא בי"ד ועבר יום י"ד ולא קראה כלל,  

  יקרא את המגילה בט"ו אך בלי ברכה
 
אחיזת מגילה ללא מטפחת

• יש ואמרים שכשם שאסור לאחוז ספר תורה בלי מטפחת כך אסור לאחוז מגילת אסתר בלי מטפחת. ויש מתרים לאחוז מגילת אסתר ללא מטפחת. וטוב להחמיר וליטול ידיים קודם שיאחז במגילה ללא מטפחת

 
שמיעה דרך רדיו

• אין יוצאים ידי חובת מקרא מגילה אם שומעים אותה דרך הרדיו

 
שמיעת מקרא מגילה ע"י מיקרופון

• כשאולם בית הכנסת גדול מאוד ובאים קהל רב לשמוע מקרא מגילה, ומשמיעים מקרא המגילה ע"י

     מיקרופון :
      - היושבים סמוך לשליח צבור ויכולים לשומעו גם אם לא היה מיקרופון - יוצאים  ידי חובה
      - היושבים רחוק מהשליח צבור שמבלעדי המיקרופון לא היו יכולים לשמועו - לא יוציאם ידי חובתם

• במקום שלא ניתן לשמוע את השליח ציבור אלא ע"י מיקרופון - אין לקרוא כך את המגילה

 
אדם שגר בעיר המוקפת חומה והלך לעיר אינה מוקפת חומה ולהפך

• ישנם 2 זמני מקרא מגילה (כמבואר לעיל): בי"ד, ט"ו
• אדם הגר במקום שזמן מצוות פורים היא ביום מסויים ושוהה בעיר אחרת שזמן מצוות פורים ביום  

     אחר ויישן שם כל הלילה וגם בעלות השחר, מתחייב לקיים מצוות פורים כאנשי העיר שבה לן לכן:

• אדם הגר במקום בו חוגגים פורים בט"ו והלך למקום שחוגגים פורים בי"ד, כגון:

  אדם שגר בירושלים והולך לשהות בתל אביב מליל י"ד עד עלות השחר של י"ד חייב לחגוג בתל אביב  
  פורים כבני תל אביב כולל מקרא מגילה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וסעודת פורים.  
  וכשיחזור לירושלים בליל ט"ו ישנה מחלוקת אם צריך לנהוג שוב בעירו מצוות פורים כגון מקרא מגילה 
  משלוח מנות וכו'. ולמעשה יש לו לנהוג כול דיני פורים שנית בעירו , אך לא יברך על מקרא מגילה

•  אמנם אדם הגר בירושלים והלך בבוקר יום י"ד לתל אביב אינו חייב במצוות פורים כלל בעיר תל אביב,

   ואם חוזר לעירו בליל ט"ו חייב בכל מצוות פורים בירושלים

• אדם הגר בירושלים והלך בבוקר יום י"ד לתל אביב ושהה שם עד בוקר ט"ו, נפטר לגמרי ממצות פורים

  הן בתל אביב שהרי הגיע לשם רק בבוקר י"ד, והן ממצוות פורים בירושלים שכן שהה מליל ט"ו עד בוקר
  ט"ו בתל אביב, ולכן יזהר אדם לא לנהוג כך שלא יפסיד את המצוות היקרות של חג הפורים

• אדם הגר תל אביב והיה בתל אביב בליל ויום י"ד ועשה את כול מצוות פורים כולם, ונסע לירושלים

  ושהה שם בליל ויום ט"ו, ישנה מחלוקת אם חייב לקיים את מצוות פורים גם בירושלים, ולהלכה מעיקר
  הדין שאינו צריך לחזור על מצוות פורים בירושלים שהרי עשה את כול מצוות פורים כהלכתם בתל אביב   
  אמנם המחמיר על עצמו לשמוע מקרא מגילה בליל ויום ט"ו תבוא עליו ברכה, אך אינו יכול להוציא ידי
  חובה מקרא מגילה אנשים מירושלים 

• אדם הגר בתל אביב ואינו נמצא בליל ויום י"ד בתל אביב אלא שוהה בליל ויום י"ד בירושלים, פקע ממנו מצוות פורים בי"ד. ואם נשאר בליל ט"ו וביום ט"ו בירושלים חל עליו חיוב של בני ט"ו ולכן חייב בכל מצוות פורים מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים כבני ירושלים
• ומכיוון שישנם עוד פרטים בנושא זה, כדי להתייעץ עם תלמיד חכם בכל שאלה

 
ברוב עם הדרת מלך

• מצווה מן המובחר לקרוא מגילה ברוב עם, ולכן מבטלים תורה לשמוע מקרא מגילה, ואפילו יש בבית הכנסת מאה איש מצווה לבטל תורה וללכת לשמוע מקרא מגילה עם הציבור. וכן בזמן שהיה בית מקדש היו כוהנים ולווים מבטלים עבודת בית המקדש ובאים לשמוע מקרא מגילה משום פירסומי ניסא
• ומכל מקום אם ידוע שבבית כנסת זו יש הפרעות ולא ניתן לשמוע כל מקרא המגילה כראוי, ניתן לקרוא המגילה בעשרה

 עדיין לא תרמת מתנות לאביונים וזכר למחצית השקל? הקליקו כאן ונשמח להיות השליחים שלכם.


 

הרב שלמה לוינשטיין שליט"א על מגילת אסתר: