פטירת משה רבנו - כל מה שרציתם לדעת
מנהגי יום ז' באדר, פטירת משה רבנו: כתב בספר תיקון יששכר: ונהגו פה בעיר הקודש צפת באלו המשמרות בכל ערב ראש חודש, שמתקבצים ובאים עשרה מתענים מכל קהילות צפת, ויושבים כל היום וקוראים את כל התהילים עד לתפילת המנחה

תיקון שבעה באדר
ביום שבעה באדר נפטר משה רבנו עליו השלום, כמבואר בגמרא (מסכת קידושין לז ע"א) ובשלחן ערוך (סימן תקפ ס"ב). ויש נוהגים בליל שבעה באדר, ללמוד את התיקון שסידר הגאון רבנו יוסף חיים זצ"ל, ומנהג יפה וחשוב הוא. ובשנה מעוברת [שישנם שני חודשי אדר], יעשו כן ב-ז' אדר ב'. וטוב שיעשו את הלימוד גם ב-ז' אדר א'. (לב) [ועיין בחוברת "חג הסוכות בהלכה ובאגדה" את כל תהליך פטירתו של משה רבנו ע"ה בהרחבה מיוחדת מרגשת ונפלאה.]
תענית
מנהג החסידים הבריאים להתענות ביום זה. והמתענה, צריך לקבל על עצמו את התענית בתפילת מנחה של היום הקודם ו' באדר, ככל תענית יחיד שצריך לקבל ממנחה שלפניו (סימן תקסב ס"ו). ונוסח קבלת התענית מובא בסידורים קודם אמירת 'עושה שלום' שבסיום העמידה.
עשרה מתענים
אם ישנם עשרה אנשים שמתענים ביום שבעה באדר, נוהגים בו ככל דיני תענית ציבור, ומוציאים ספר תורה וקוראים שלושה עולים בפרשת "ויחל משה". והשליח ציבור המתענה אומר "עננו" בחזרת התפילה ברכה בפני עצמה בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ואם יש שם כהנים מתענים, נושאים את כפיהם גם בתפילת מנחה. והוא הדין לשאר תעניות יחיד, כערב ראש חודש, עשרת ימי תשובה, ימי השובבי"ם, א' באב שהוא יום פטירת אהרון הכהן, וכיוצא בהם (כמובא בשלחן ערוך סימן תקפ).
כתב בספר תיקון יששכר: ונהגו פה בעיר הקודש צפת באלו המשמרות בכל ערב ראש חודש, שמתקבצים ובאים עשרה מתענים מכל קהילות צפת, ויושבים כל היום וקוראים את כל התהילים עד לתפילת המנחה, ומוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת "ויחל משה", והשליח ציבור אומר "עננו" ברכה בפני עצמה בין גואל ישראל לרפאנו, במעמד כמה מחכמי העיר. וכמה פעמים היה ביניהם גדול דורנו החכם השלם הרב הגדול מורנו הרב רבי יוסף קארו נר"ו וחברי ישיבתו עמו ביום משמרתו וכו'. וכתב זקן אהרון: ומנהג קדום בכל תפוצות ישראל לקבוע ברכת "עננו" ולקרוא "ויחל משה" בכל תענית ציבור שקבעו לעצמם להתענות, ומנהג אבות תורה הוא. וכן מפורש במאירי שהכהנים נושאים כפיהם בתעניות אלו. וכן פסקו הכנסת הגדולה, מהר"ש הלוי, גינת ורדים, שלמי ציבור, עקרי הד"ט, התעוררות תשובה ועוד. וכתב הגרי"מ טוקצינסקי, שהמנהג בארץ ישראל בתעניות שני וחמישי, שובבי"ם ושבעה באדר, שאם יש עשרה מתענים, הכהנים עולים לדוכן ונושאים כפיהם במנחה כמו בתענית ציבור. וכן כתב הגר"ש דבליצקי שהמנהג פשוט בירושלים בספרדים והאשכנזים שהכהנים נושאים כפיהם בתעניות אלו במנחה. ושכן דעת רוב הפוסקים וכן דעת הגרי"ש אלישיב. (ארבע תעניות עמוד צט)
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
מדוע חג הפורים לא יתבטל לעולם?
כך זכו הזוג להיפקד לאחר שנות עקרות ארוכות
מתכון לאוזני המן ממולאים בגבינות
מה אפשר ללמוד מהמגילה לגבי השנה הקרבה?
זה מה שמבקשת מאיתנו האם השכולה בפורים הקרוב
ברדק מציגים: לא כל יום פורים?!
איך ניתן לשמוח השנה בפורים עם כל כאב המלחמה?
מתי אוכלים סעודת פורים בעת "פורים משולש"?
יאמיי: מתכון לאוזני המן עם שוקולד וסוכריות צבעוניות
מדוע שמו של הקב"ה מוסתר במגילה?
למה חשוב בתענית אסתר לומר את פרק כ"ב בתהילים?
חשיפה: אין לך באמת אויבים
הרב עמנואל מזרחי: אלו הסגולות שחשוב לעשות בפורים
רוצים לשמוח? אלו השירים והרמיקסים שיקפיצו אתכם בחג!
תפילה לזכות לקיים את פורים בקדושה
- © כל הזכויות שמורות