הלכות שנים מקרא ואחד תרגום, והקשר לאריכות ימים

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אריכות ימים

אמרו חז"ל (מסכת ברכות ח ע"א): "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו". על כן, בכל שבוע יקרא את פרשת השבוע פעמיים, ואת תרגום אונקלוס על הפרשה פעם אחת. ואפילו אם אינו מבין את התרגום, יקרא אותו. (שבת א ש. ה"ע ג נה)
 

מקור התרגום

משה רבנו קיבל את התרגום בהר סיני מפי הקב"ה, אלא שבמשך הדורות שכחוהו, ובא אונקלוס הגר והחזירו מפי רבותיו רבי אליעזר ורבי יהושע, לכן נקרא שמו "תרגום אונקלוס". (מסכת מגילה ג ע"א)
 

חובה גמורה

יש לדעת ולהודיע שקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, הינה חובה גמורה על כל איש מישראל, כמו שכתב מרן השלחן ערוך (סימן רפה ס"א): "אף על פי שאדם שומע את כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרוא לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע, שנים מקרא ואחד תרגום". ע"כ. ולא כאותם החושבים שקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, היא רק ממידת חסידות. ורמזו בזה ראשי תיבות, ואל"ה שמו"ת: וחייב אדם לקרוא הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום. (ה"ע ג נד)
 

פירוש רש"י

כתב מרן השלחן ערוך (סימן רפה ס"ב): "ירא שמים יקרא גם פירוש רש"י".
 

תלמידי חכמים

גם תלמיד חכם שחשקה נפשו מאוד בעסק התורה וכל עסקו בתלמוד ופוסקים, חייב לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום. וכה התבטא הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל: אין לי רגע של נחת ושמחה כל כך, כמו שאני יושב בערב שבת מלובש בבגדי שבת, וקורא "שנים מקרא ואחד תרגום". וכן ציוו רבי יהודה הנשיא ורבי יהושע בן לוי לבניהם לקרוא, אף שהיו מגדולי ישראל. ובתשובות הגאונים נשאל רב מתתיה גאון: "תלמיד חכם שרוצה ללמוד תלמודו, ואינו רוצה להסדיר פרשיותיו עם הציבור, האם רשאי לעשות כן? תשובה: כך אמרו חכמים, אף על פי שחושק בתלמודו, אל יפשע מלהשלים פרשיותיו עם הציבור". (שבת א ש)
 

דקדוק כראוי

צריך לדקדק בקריאת הפסוקים עם הניקוד כראוי, ולהבדיל בין שווא נע [שהוגים אותו דומה לניקוד צֵירי] לשווא נח, ולא לשבש את הפסוקים. וכיום מצויים חומשים מיוחדים המציינים את כל הדגשות הניקוד, ועוד הארות חשובות בקריאה. (סי' סא סכ"ג. ה"ע ג נז)
 

טעמי המקרא

צריך לקרוא את הפרשה בטעמי המקרא. ואמרו חז"ל (מסכת מגילה לב ע"א): כל הקורא בלי נעימה [טעמי המקראות (רש"י)], עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ כה): "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים", חס ושלום. (וכן כתבו רבנו יונה, ספר חסידים, מהר"ם מרוטנבורג, רבנו האר"י, הב"ח, החיד"א ועוד רבים.) אולם את התרגום יש להקפיד לקרוא בלי טעמים. (שבת א דש)
 
טעמי המקרא הם קבלה בידינו איש מפי איש עד משה רבנו עליו השלום שקיבלם מהקב"ה בהר סיני. ומעלתם גבוהה מאוד אף יותר מהניקוד, התגים והאותיות. ואדרבה לגודל מעלת הטעמים והנקודות, לא ניתנו להיכתב בספר תורה. (שבת א דש)
 

מצות חינוך

חייב אדם לחנך את בניו הקטנים לקריאת "שנים מקרא ואחד תרגום". וכן חובה על המלמדים ללמד את תלמידיהם טעמי המקרא, ולחנכם למצות קריאת "שנים מקרא ואחד תרגום" בכל שבוע עם טעמי המקרא. ומה טוב מה שנהגו במוסדות רבים שביום שישי קוראים יחד כל תלמידי הכיתה את כל הפרשה "שנים מקרא ואחד תרגום". (שבת א שו. ה"ע ג נז)
 
וזו לשון מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל: "ומכאן הנני פונה לכל מנהלי בתי הספר ותלמודי תורה בזמנינו, ללמד טעמי המקרא לתלמידים עוד קודם הגיעם לגיל בר מצוה, כדי לחנכם שיוכלו לקיים מצות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בטעמי המקרא, ולא כאותם מנהלים אשר אינם משגיחים כלל על זה, ורק כשהתלמיד מגיע לגיל בר מצוה, מלמדים אותו ההורים באופן פרטי קריאת מספר פסוקים בטעמים, כדי שיקראם כך בציבור. וזוהי תעודת עניות לאותם הורים ומורים, שאינם שמים לב על כך". ע"כ. (שבת א דש)
 
כתב בשו"ת שבט הלוי: פשוט שחייבים לחנך ולהרגיל את הקטנים שהגיעו לחינוך, לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום. וכן ראיתי מעשה לרוב בחוץ לארץ, שמלמדים שנים מקרא ואחד תרגום עם טעמי המקרא, ומקפידים מאוד לסיים את הפרשה עם הציבור בכל שבוע עם התרגום ופירוש רש"י, והיא דרגה גבוהה בחינוך ליראת ה' ותורתו. וכן כתב בשו"ת שרגא המאיר: בודאי יש לחנך את הקטנים בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע ושבוע, ומצות חינוך צריכה להיות מצוה מן המובחר (וכן פסקו בשו"ת קנין תורה, ובהליכות שלמה אוירבך, ובאבן יעקב ועוד). וכתב מרן הראשון לציון זצוק"ל: "וזכורני שהרה"ג המורה הדגול מהר"ר שלמה עבו זצ"ל, שהיה המורה שלנו בתלמוד תורה "בני ציון", היה מלמד אותנו בילדותינו בכל ערב שבת, שנים מקרא ואחד תרגום עם הטעמים. זכרה ה' לו לטובה, ותהיה נפשו צרורה בצרור החיים". (שבת א שו)
 

זמן הקריאה

זמן קריאת שנים מקרא ואחד תרגום ביום שישי. ומצוה מן המובחר לקרוא מיד לאחר תפילת שחרית, וכן נהג רבנו האר"י ז"ל. ואם זמנו דחוק, יכול להתחיל לקרוא כבר מזמן מנחה של השבת הקודמת. (שבת א שיב, שטו. ה"ע ג נא)
 
ליל שבת - אם לא קרא ביום שישי, רשאי לקרוא בליל שבת.
 
כתב בספר פקודת אלעזר: ואני נוהג פעמים רבות אין מספר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בליל שבת, כי בימי החול אני טרוד במצות תלמוד תורה שיש עמה כתיבה, וביום השבת אין לי פנאי, כי אני עסוק בתלמוד תורה לרבים, לכן אני קורא בליל שבת. ולא נהגתי לחוש למה שכתב הרמ"ע מפאנו שאין לקרוא תרגום בלילה, שכבר כתב מרן החיד"א שאין לחוש לסודות שלא גילה האר"י ז"ל בעצמו, וכיון שאינו דבר האסור על פי הש"ס והפוסקים, אין לי הכרח לצער את עצמי קצת בשביל זה. וכן כתבו לבושי מרדכי, כנף רננה ועוד. וכן נהגו למעשה הגאונים רבי זלמן מוילנא ורבי משה טיילטבוים. ובארחות חיים ובכל בו כתבו, שיקרא שמו"ת של פרשת וזאת הברכה בליל שמחת תורה. (יביע אומר חלק ו סימן ל אות ה. שבת א שיג, של)
 
יזדרז לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום קודם סעודת שבת בבוקר. ואם לא הספיק, יקרא קודם תפילת מנחה. ואם לא קרא, יקרא עד יום רביעי. ואם לא קרא, ישלים ככל היותר מהר עד חג שמחת תורה שבו מסיימים את התורה. (שבת א שיב)
 

תשלומין

מי שנאנס ולא קרא שנים מקרא ואחד תרגום ובא להשלים בשבת הבאה, יקרא כפי סדר הפרשיות שבתורה. למשל: אם לא קרא פרשת ואתחנן, ומשלים בשבת הבאה פרשת עקב, יקרא פרשת ואתחנן תחילה ואחר כך פרשת עקב. (שבת א שיד)
 

פרשת "וזאת הברכה"

שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה, יקרא בהושענא רבה או בליל שמחת תורה. וישתדל לקרוא קודם סיום הקריאה שבבית הכנסת, כדי שיחשב לו שמשלים את הפרשה עם הציבור ממש. (ארחות חיים, כל בו, הרמ"ע מפאנו. שבת א שכט)
 

אופן הקריאה

על פי הקבלה יקרא כל פסוק פעמיים ואחר כך תרגומו עד סוף הפרשה. וכיום ישנם ספרים מיוחדים לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, ומובא שם כל פסוק פעמיים ואחריו מיד התרגום. ואולם, רשאי לקרוא את כל הפרשה פעם אחת, וכשהחזן קורא בספר תורה יקרא שוב את הפרשה יחד עמו בלחש, ואחר התפילה יקרא את התרגום. וכן רשאי לקרוא את הפרשה והתרגום, ולאחר מכן יקרא שוב את הפרשה. (שבת א שא, שט)
 
בסיום קריאת שנים מקרא ואחד תרגום, יחזור לקרוא את הפסוק האחרון מקרא בלבד, כדי לסיים במקרא. (ר"מ קורדובירו, האר"י, מג"א, השל"ה, החיד"א, בית מנוחה, כף החיים ועוד. שבת א שז)
 

קריאת ההפטרה

לאחר הפרשה נהגו לקרוא את ההפטרה. וגם בשבת שמפטירים בה הפטרה אחרת כראש חודש, חנוכה וכיוצא בהם, יקרא את הפטרת הפרשה. (שבת א שז)
 

מתוך ספר התורה

מי שבקי בקריאה בספר התורה עם הטעמים והנקודות כראוי, מצוה מן המובחר שיקרא מתוך ספר התורה. וכן נהג רבנו האר"י ז"ל לקרוא פסוק בספר התורה פעמיים, ותלמידו היה קורא לפניו את התרגום בחומש והוא אומר אחריו. (שבת א שג)
 

הפסק בקריאה

מצוה מן המובחר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בלי הפסק, אלא אם כן צמא למים, שאז יברך ברכה ראשונה ואחרונה. וכן פשוט שמפסיק לדבר מצוה או אם נשאל שאלה בהלכה. (שבת א שי)
 

החייבים והפטורים

עיור או מי שיש לו מיחוש בעיניו או אילם, חייבים בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, על כן ישמעו מאחר שיוציאם ידי חובה, כמו בקריאת פרשת זכור וקריאת מגילה בפורים וכיוצא בהם. (הרשב"א. שבת א שכג)
 
נשים פטורות מקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, כיון שהיא בכלל מצות תלמוד תורה שנשים פטורות ממנה. ומכל מקום טוב שתקרא את פרשת השבוע פעם אחת, כדי שעל ידי כך תתמצא במאורעות התורה ובמצוותיה. (שבת א שכח)
אבל - אף על פי שאבל בתוך השבעה אסור בלימוד תורה, מכל מקום חייב לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, ויקרא בשבת ולא ביום שישי. ואם חל יום השביעי של האבלות בשבת, טוב שימתין לקרוא בבוקר, אחַר שיוציאוהו מאבלותו. (שלחן ערוך יורה דעה סימן ת. שבת א שטז. וכמבואר בחוברת "האבלות בהלכה ובאגדה")
 
אבל שרגיל לקרוא פירוש רש"י בכל שבת, לא יקרא בשבת של אבלותו, וישלים לאחר ימי אבלותו. (שבת א שיז. חזו"ע אבלות ב ר)

(הרב אהרן פרידמן)

לצפייה בערך שניים מקרא ואחד תרגום בויקיפדיה - לחצו כאן