מלאכה בערב שבת - מתי אסור ומתי מותר?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

סוגי המלאכות
אין לעשות מלאכת קבע שאינה לצורך השבת, מזמן מנחה קטנה [שעתיים וחצי קודם צאת הכוכבים לפי שעות זמניות. בחורף בערך ב-14:30. ובקיץ ב-15:50]. והעושה מלאכה בזמן הזה, אין לו ברכה ממנה, ואף אם נראה לו שמרוויח עתה, יפסיד במקום אחר. אולם מותר לעשות מלאכת עראי, כתפירת כפתור, כתיבת אגרת לחברו, מכירת סחורה, כיבוס בגדים במכונת כביסה, עד סמוך לשבת. וכן כל מלאכה המותרת בחול המועד, מותרת בערב שבת. (שבת א כד, מ, מג. ח"א תה)
 
לצורך השבת
מלאכה הנעשית לצורך השבת, מותר לעשותה כל היום אפילו על ידי אומן [בעל מקצוע], על כן מותר לתקן קצר חשמלי או פלאטה שהתקלקלה. וכן מותר להסתפר אצל ספר אומן לכבוד שבת. וכמו כן, בעלי חנויות של מאכל ומשקה שמוכרים לצורך השבת ממש, מותר להם למכור כל היום, רק שישימו לב לשייר לעצמם זמן לחזור לביתם ולהתארגן לקבל את השבת בנחת. (שבת א מג)
 
 
בזכות מה זכה רבי איסר לבן מאור ישראל?
לגביר העשיר רבי איסר היתה חנות גדולה של בדים יקרים וכל מיני משי. מנהגו היה שכאשר הגיע חצות היום בערב שבת, סוגר את החנות כדי להכין עצמו מבעוד מועד לקדושת השבת. פעם אחת בערב שבת הגיע לחנותו שר גדול, והחל לברור לעצמו הרבה סחורות יקרות, והתעכב בחנות לעשות השוואות מחירים של הסחורות. בתוך כך הגיע חצות היום, ורבי איסר פנה לסגור את החנות כדרכו, אולם השר התחנן לפניו שימתין מעט ויסיים עמו את העסק. רבי איסר לא הסכים בשום פנים ואופן, תמורת כל הון שבעולם לא יוותר על הכנותיו לשבת קודש. השר יצא מהחנות בזעף, ורבי איסר הפסיד סכום גדול. אך בשכר זאת זיכוהו מן השמים בבן ענק, הלוא הוא רבנו הגדול מאור ישראל הרמ"א - רבי משה איסרליש, אשר כל קהילות בני אשכנז קבלו הוראותיו.
 
 
 
"אני לא יודע אם הייתי עומד בניסיון הפרנסה כמוך"
רבי אריה לוין נהג בערבי שבתות להסתובב בין בעלי החנויות ולזרזם לסגור את החנויות לקראת שבת, כדי שלא יעברו על חילול שבת. באחת השבתות, כשהתקרב עת כניסת השבת, ראה יהודי שממשיך למכור וחנותו עמוסה בקונים, ניכר היה שאיננו מתכונן כלל לנעול את החנות לפני כניסת שבת. רבי אריה שהצטער לראות יהודי העומד להכשל בחילול שבת, נכנס פנימה לחנות, הניח את כובעו על הדלפק ו... "ישב לנוח". ראה אותו בעל החנות, הופתע ואמר: "כבוד הרב, מדוע כבודו בא אלי בשעה כל כך מאוחרת לפני כניסת שבת?" אמר לו רבי אריה בלב אוהב וכואב: "מה אומר לך, אתה עומד בפני ניסיון גדול של כסף, אבל שבת זה שבת, לא ישווה לה כל הון שבעולם! אולי תרוויח מאה או מאתיים אבל תפסיד הון שלם".
 
בעל החנות חשב רגע, הסתכל בעיניו של הרב ואמר: "כבוד הרב צודק. יש לי ייסורי מצפון על כך שאני עושה זאת, ואני לא אמשיך לחלל שבת, בפרט שאתה מצטער, ואני לא רוצה לצער אדם כמוך". מיד פיזר את הקונים וסגר את החנות. אמר לו רבי אריה ברוב ענוה: "אשריך, יהודי יקר. אני לא יודע אם אני הייתי עומד בניסיון הפרנסה כמוך. הזכות שלך גדולה מאוד, ובוודאי שתינתן לך ברכה בפרנסתך כיאה לשומר השבת".
 
כתיבת סת"ם
סופר סת"ם [כותב ספרי תורה, תפילין, מזוזות], אסור לו לכתוב לאחר זמן מנחה קטנה הנ"ל, אלא אם כן הוא דחוק בפרנסתו, כדי לקנות בכסף צורכי שבת. ומכל מקום מותר להגיה את ספר התורה לצורך הקריאה של אותה שבת. (א עב)
 
כתיבת חידושי תורה
מותר ומצוה לכתוב ולחדש דברי תורה כל היום, בין ביד בין במחשב. אבל מקליד העובד בהקלדה, לא יקליד אפילו דברי תורה לאחר זמן מנחה קטנה. (שבת א מג)
 
בשו"ת מן השמים (סימן לב) כתב: "אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה, כשמחדשים חידוש בהלכה ומעמידים אותה על ברור, אותם שערים נאהבים לפני המלך הגדול, יותר מכל משכנות יעקב המקיימים בהם שאר המצוות. וכל מי שמחשב מחשבות וסובר סברות בהלכות החמורות ובפסקים החמורים, נאהב ונחמד לפני המלך העליון, והדברים והמחשבות ההם, הם כמרגליות היקרות בעיניו. ויש לחוס על אבידת המרגליות היקרות האלו, לכתבם ולחתמם למען לא יאבדו, והכותב והחותם יקבל שכר עליהם". על כן מצוה רבה שיכתוב ויחדש עד סמוך לכניסת השבת ממש.
 
 
ניצול הזמן עד הרגע האחרון
מעשה שסיפר לי הראשון לציון והרב הראשי לישראל רבנו יצחק יוסף שליט"א, שפעם קרא לאהובו של מרן זצוק"ל הלוא הוא רבי אליהו שטרית שליט"א שהיה צמוד אליו במשך שנים רבות, שעות רבות בכל יום ומקליד את ספריו. היום היה יום שישי - ערב שבת חנוכה, וביקשו מורנו הרב הראשי שליט"א שכאשר מסיים אצל מרן אביו, יבוא אצלו לענין כלשהוא. והנה בשעה 3:00 אחר הצהריים, התקשר רבי אליהו להרב שליט"א ואמר לו, רק עתה יצאתי מבית מרן, האם אבוא עכשיו בשעה כזו?! [שעדין לא התחיל להתארגן לשבת, וכבר צריך להדליק נרות חנוכה בשעה 4:00 לערך].
 
רְאה כמה גדולה היתה התמדתו של מרן, היאך ניצל את זמנו עד הרגע האחרון, ושעה אחת בלבד לפני כניסת השבת נתן רשות למקליד ללכת, כשהוא עצמו המשיך לכתוב עוד ועוד.
 
והשווה לגמרא (מסכת עירובין סח ע"א): אמר רבה בר רב חנן לאביי, במבוי שגרים בו שני גדולי עולם, רבה ואתה אביי תלמידו, לא יעשו בו עירובי חצרות ושיתופי מבואות, [כדי שיהיה מותר לטלטל בשבת מבית לחצר ומחצר לחצר]?! אמר לו אביי, מה נעשה, הרי מורי רבה, הוא רב המקום ואין זה מכבודו לחזר על כל הבתים ולגבות מכל אחד מהם מאכל לצורך העירוב. ואני תלמידו, אף בערב שבת טרוד אני בלימודי ועוסק בתורה כל היום, ואין לי זמן לזה.
 
 
השכרת רכב
פשוט וברור שאסור להשכיר רכב או מונית ליהודי מחלל שבת שיסע בשבת, שהרי הוא מסייע בידי עוברי עבירה. וכמו שכותב הרמב"ם (שביעית פ"ה מ"ו): אמר הקב"ה: "ולפני עיור לא תתן מכשול", הכוונה בזה, שמי שעיוורה אותו התאווה והדעות הרעות, אל תעזרהו על עיוורונו ותוסיף להתעותו. לפיכך אסור לסייע בעשיית העבירות, ולא לגרום למה שיביאהו לכך, אלא נעשה בהיפך. (ח"א קה) [ואם מותר להשכיר מונית לגוי, עיין להלן בדיני אמירה לגוי בשבת]. על כן, אבא שזכה לשמור שבת, ובנו שעדין לא זכה, מבקש ממנו את הרכב לשבת, אסור בשום פנים ואופן לתת לו, שהרי הוא מכשילו בחילולי שבת ובעונשי סקילה רבים ונוראים, ה' יצילנו, ואם נתן עובר על איסור תורה "ולפני עיור לא תתן מכשול". [שוב ראיתי שכן כתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בתשובה בכתב יד, וזו לשונו: ואין צריך לומר שאסור להשכיר מכונית ליהודי שהוא מחלל שבת, ונוסע במכונית המושכרת לו בשבת, שיש בזה איסור "לפני עיור לא תתן מכשול". (קצור שלחן ערוך חזון עובדיה שבת א עמוד לט)]
 
 
השבת מברכת
סיפר הרב זלמן סורוצקין מעשה שהיה בעירו: צעיר אחד ממשפחה הגונה רכש מונית, והחל להוביל נוסעים אל הרכבת וממנה, ולאט לאט התחיל מחלל את השבת בנסיעה והובלת נוסעים עד שעה מאוחרת בלילי שבתות, וכן התחיל לקבץ נוסעים לפני צאת השבת, בעוד היום גדול. שלחתי אחריו והבטיח לחדול מזה ולא קיים את הבטחתו. אביו, שהיה אדם נכבד, חלה בשיתוק חלקי בפנים, ושכב זמן רב בבתי חולים שונים בוורשה ובווילנה.
 
ויהי היום, והתקיים בווילנה כינוס של רבנים, תחת נשיאותו של החפץ חיים זצ"ל. בשעה שהגיעה הרכבת עם החפץ חיים, הגיעו יהודים רבים לתחנת הרכבת כדי לראות ולשמוע את החפץ חיים ולהיות במחיצתו. בינתיים נפגשתי פתאום עם אבי הצעיר בעל המונית, ההולך נשען על מקלו, ומתקרב אל הרכבת. דרשתי לשלומו ושאלתיו אם הרופאים כבר הרשו לו לעזוב את בית החולים ולנסוע הביתה. ענה לי, שאיננו נוסע הביתה, אלא לראדין אל החפץ חיים, וזאת בעקבות חלום שחלם בלילה הזה, בו ראה את הסבתא שלו, שנפטרה זה כמה שנים, עומדת לפניו ואומרת: "אך לשוא אתה מחפש תרופה אצל רופאים, סע אל החפץ חיים ותקבל ממנו ברכה ותירפא ממחלתך". ויקץ והנה חלום, ותפעם רוחו, והחליט תיכף לעזוב את בית החולים ולנסוע אל החפץ חיים ולקבל ממנו ברכה, ולתכלית זו בא אל הרכבת. השתוממתי לשמוע את החלום הזה, ואמרתי לו שלא יצטרך אפילו לנסוע לראדין, כי החפץ חיים נוסע עתה ברכבת זו ונמצא בקרון. ויהי כשומעו מיהר אל הקרון שיושב בו החפץ חיים. והנה כשניגש אל החפץ חיים באימה ורתת וסיפר לו על חוליו ועל חלומו, מיד השיבו הרב לאמר, "אתה יודע למי מסורות הברכות? לשבת קודש! וכמו שנאמר 'ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו' וכן אנו אומרים בקבלת שבת 'לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה', ולמה אפוא אתה מבקש ברכה מישראל מאיר? אלא מה, אין אתה רוצה לשמור את השבת כראוי, ולקבל את הברכה ממקורה, ותאמר בלבבך שדי לך לקבל ברכה רק מישראל מאיר, דבר זה אי אפשר, אין בכוחי לברך בלא ברכת השבת! ושמא תאמר שאתה שומר את השבת וראוי לברכה? אבל אם בנך נוסע בשבת, אי אפשר לך לקבל ברכה ממקור הברכות - משבת קודש, וגם ברכת ישראל מאיר לא תשיג ולא תועיל לך". כששמע החולה איך שרוח הקודש מדברת מגרונו של גדול הדור, לא יכול להתאפק וצעק: "רבי, הנני מקבל עלי שלא תהיה עוד בביתי מה שהיה עד כה". ואז הוא קיבל את ברכת החפץ חיים, שב הביתה והשפיע על בנו שיחדול מלחלל את קדושת השבת. ושב ורפא לו. (ספר הדעה והדבור ח"ג עמ' רפז)
 
 
השכרת דירה למחלל שבת
מותר להשכיר דירה לאדם שהוא מחלל שבת. כי איסור מסייע בידי עוברי עבירה הוא כאשר האיסור נעשה בגוף הדבר שנותן לו, אבל כאן אין חילולי השבת נעשים בגוף הבית, כי אם בחלל הבית. אבל כשמשכיר לו רכב, הריהו הוא עושה את האיסור בגוף הרכב, וכמו המגיש כוס יין לנזיר או מאכל איסור לכל אדם. (שו"ת יביע אומר חלק ט סימן קח אות קצ)
 
השכרת חנות למחלל שבת
כתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל (שו"ת יביע אומר חלק ט סימן קח סוף אות קצ): אין להשכיר חנות הנמצאת בסביבה יהודית, כשהשוכר פותח את החנות בשבת, הואיל ויש בזה מכשול לרבים, ושומר נפשו ירחק מזה, ואין להקל בדבר. ע"כ.
 
מכירת כרטיסי טיסה
פשוט וברור שאסור לסוכן נסיעות למכור כרטיסים כשהטיסה היא בשבת. ואפילו אם הטיסה מתחילה ביום חמישי או שישי והמטוס ינחת קודם כניסת השבת, אך לא יספיקו להגיע לביתם קודם השבת, לא ימכור להם כרטיסים, משום שמסייע בידי עוברי עבירה וכנ"ל. ואולם, אם יש סיכוי סביר שיספיקו להגיע לביתם ברכב קודם השבת, מותר למכור להם כרטיסי טיסה. (ח"א רלז)
 
מכונת מכירה
מכונה שמניחים בה מטבעות ובאופן אוטומטי יוצא ממנה מאכל או משקה, מותר להשאירה פועלת בשבת בשכונה של גויים, אך לא בשכונה של יהודים שיש חשש שיקנו ממנה בשבת. וטוב שיתכוון שלא לזכות בכסף עד צאת השבת. (שבת א קנד. שבת ו יא)
 
מזכירה אלקטרונית. פקס. מייל.
מזכירה אלקטרונית, פקס ומייל, אין חובה לנתקם מערב שבת. (שבת א קנב. ח"א רס)
 
בהלכה ובאגדה - שבת