הקשר בין הביטחון לישועה: דבר תורה קצר לפרשת וישב

"ויהי השם את יוסף, ויהי איש מצליח, ויהי בבית אדוניו המצרי"
 
מפרש הכתב סופר יסוד גדול מאוד. חז"ל אומרים 'אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה'. והדבר קשה, וכי מעשי הקדוש ברוך הוא כמעשי בשר ודם שמואס ומרחק את מי שפניו זועפות ולבו נשבר בקרבו?

אלא, כי מי שנמצא בשלימות אמונה - לא יכאב לבו ולא תתבלבל מחשבתו אם יבואו עליו אחד מהמקרים והצרות. ומי שכואב, ונאנח ומצטער - יש בו חסרון אמונה ובטחון. על כן אמרו חז"ל 'אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה' - במי ששמח לבו על ידי כך שבוטח הוא בה'. יודע האדם שכל מה שעושה הכל לטובה, ושמח בחלקו ומצפה בתפלתו לישועת השם - אך אינו שבור ברוחו ואינו מתיאש ממצבו.
.
ובזה מפרש הכתב סופר "ויהי השם את יוסף", שאף בעת הצרה כשמכרו אותו למצרים, השרה שם שכינתו עליו והשם עמו. וכל זה מדוע? כי תמיד היה בשמחה. וכיצד היה בידו להיות בשמחה בתוך הצרות? ע"י שהחשיב את עצמו "איש מצליח", אף ש"ויהי בבית אדוניו המצרי". כי באמונתו ידע שהכל לטובתו, ולבסוף יראה את הטוב שעושה עמו השם יתברך.
 
וכמו שפירש רש"י על הפסוק בתהילים - "וקראני ביום צרה, אחלצך ותכבדני". אומר רש"י שזהו 'כבודי', שאושיע את הבוטחים בי. מכאן שכל הבוטח בה' - יושיענו ה' בכל ענייניו, כי זהו כבודו.
 
בשבת שלפני חנוכה יש את הכל - האורות והשמחה המגיעים מימי החנוכה, הבאים לקראתנו לשלום.
 
שבת שלום ומבורך,
הרב מנדל