החיזוק היומי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מספרים על רבי לוי יצחק, סניגורם של ישראל, שפעם רצה להראות לתלמידיו את חשיבותו של כל יהודי וקירבתו המיוחדת לבורא עולם. 
הוא לקח אותם לבית מרזח, שם פגשו את בעל הבית שהיה יהודי פשוט.
שאל אותו רבי לוי יצחק:
'אולי תוכל לומר לנו, איך התכוננת ליום הכיפורים'?
'אינני יודע להתפלל במחזור כנדרש, משום שאיני קורא את לשון הקודש' ענה לו האיש.
'בכל אופן, איך אתה פונה לקב"ה'?
'אני משתדל במשך כל השנה לכתוב את הדברים שלא נהגתי כשורה. וכך לצערי, עד לימים הנוראים מצטברת לי ערימה עם פתקאות 'שליליות'. במקביל, כשליבי מר עלי בחודשי השנה עקב תקופות של פרנסה בדוחק, או כשראיתי בצרתם של יהודים, גם אז כתבתי פתקים עם 'קובלנות' על בורא עולם'. בעשרת ימי תשובה אני מתבודד עם שתי הערימות. מצד ימין ה'חטאים' שלי ומאידך ה'מרמורים' שיש לי כלפי 'מעלה'. ופונה לרבונו של עולם ואומר לו:
"אני ודאי לא הייתי בסדר כלפיך ואני מביע חרטה עמוקה על כל חטאיי הכתובים בפתקאות שלפנינו. 
אבל גם אתה אבא אהוב ויקר נהגת איתנו במידת הדין שלא לפי ערכנו.
לעניות דעתי למרות שאינני מבין בנוהלי הנהגתך בעולם, אבל בכל אופן אנו ילדיך!
יש לנהוג איתנו יותר במידת הרחמים... מדוע לא נענית לכל פניותינו שנאמרו מלב קרוע?
אתה יודע מה? נתפשר!
 אני מוחל לך ואני קורע את כל הפתקאות שלך. 
אנא ממך מחול גם לי.. אבקש את רשותך שאקרע גם את פיתקאותיי ותעניק לכולנו שנה טובה ומתוקה כמו שרק אתה יודע לתת"...

אמר על כך רבי לוי יצחק: תפילה זו שנאמרה בתמימות מעומק הלב היא זאת שהכריעה את הכף והביאה את הברכה לשנה החדשה.
(זיגמן נועם)