מה קורה לנו במוח כשאנחנו בדיכאון? כמה נקודות למחשבה, שלא תרצו לפספס

האדם הוא יציר חברתי, פעיל ושמח בדרך כלל. עם זאת, בעולם המערבי נפוצה תופעת הדיכאונות – שהן הפרעות נפשיות מתמשכות, שמקשות על האדם לנוע בתלם הקונפורמי ולעשות פעילויות רגילות.
מלבד העובדה שהדיכאון פוגע במפלס מצב הרוח וברצון שלנו לפעול ולעשות – הוא משפיע עלינו גם מבחינה ביוכימית, אנרגטית, או במילים אחרות, מוריד לנו את החשק לחיות וליהנות ממה שיש לנו בחיים.
הסימפטומים של העצב נחלקים לארבעה סעיפים עיקריים: הפן הרגשי, הפן הקוגניטיבי, הפן התפקודי והפן הפיזיולוגי.
בפן הרגשי: אנחנו מרגישים עצבות עמוקה, פסימיות, כעס, מתח, ייאוש, חוסר ביטחון עצמי, בדידות, חוסר רצון להתרועע עם חברים, אנרגיה ירודה לעשייה, תסכול, שעמום, הסתגרות ותחושת פחד מהחיים.
בפן הקוגניטיבי אנחנו נתקשה להקשיב, נתקשה להתרכז במשימה אחת, נתקשה לעבד אינפורמציה ונתקשה בקבלת החלטות.
בפן התפקודי זה יבוא לידי ביטוי בהזנחה חיצונית ומראה חסר חיות, ובחוסר רצון מוחצן לעשות דברים שגרתיים כמו טיפול בילדים, עבודה בבית ובחוץ ועוד.
בפן הפיזיולוגי יש ונחוש כאבים שונים כמו כאבי ראש, גב, מפרקים, בטן וכדומה. בנוסף, ייתכן ונתקשה לנשום ונרגיש דפיקות מואצות באזור החזה.
התורה ציוותה אותנו להיות בשמחה, לא בכדי.
אדם ששרוי בדיכאון, מכניס את המוח שלו לחוסר איזון ביוכימי, ואת הגוף לחוסר איזון עצבי שיכול לבוא לידי ביטוי גם בשינויים הורמונליים. נכון שאנחנו חווים חוויות מאכזבות שונות שיכולות להכניס אותנו לדיכאון, כמו אובדן של אדם יקר, אובדן חפץ חשוב או כסף רב, מחלה קשה או נכות, מקור פרנסה ואפילו אהבה.
לא משנה מאיזו סיבה אדם שרוי בדיכאון. מה שמשנה הוא איך הוא מרים את עצמו מהנפילה הארוכה הזו, וחוזר בחזרה לשגרת חיים מלאה – למרות ואולי בגלל הקושי. כי חוק הוא ביהדות, שהקושי הוא לעולם אינו סיבה מספקת לוותר. הוא רק תמריץ לנסות יותר ואולי בדרך אחרת.